מהי תסמונת אוסגוד שלוטר? תסמונת אוסגוד שלוטר נפוצה בקרב מתבגרים ומאופיינת בכאב מתחת לברך ולעיתים על גבי החלק העליון של השוק. כתוצאה מתהליך גדילה מהיר, מתארכות עצמות הירך והשוק ביחס שאינו שווה לחוזקם של השרירים אשר מניעים את הירך והברך.

איך זה קורה? שריר ארבעת הראשים של הירך חוצה מעל פיקת הברך ומתחבר דרך גיד משותף לזיז בחלק העליון של השוק. כאשר העצמות מתארכות נמתחים השרירים יחד איתם ומתיחה שכזו בשילוב עם פעילות גופנית גורמת לכאב במקום החיבור של הגיד.

 

מהם התסמינים? כאב בחלק העליון של עצם השוק מלווה לעיתים בצמיחתה של בליטה מוגדלת במקום החיבור של הגיד. הכאב בא והולך לסירוגין, מחמיר עם פעילות גופנית (אפילו הליכה ועמידה) אך לרוב נעלם כליל לאחר שלב הגדילה.

 

מהו הטיפול? ישנה אפשרות לערוך צילום רנטגן על מנת לאמוד את גודל זיז חיבור הגיד שעל השוק. להקלת הכאב והנפיחות מומלצת מנוחה, חבישות קרח לאחר פעילות גופנית או בעת כאבים, ועזרי חבישה/תמיכה שתקל את העומס המופעל על הברך בעת נשיאת משקל הגוף.

טיפול פיזיותרפי שמטרתו חיזוק השרירים הנושאים את משקל הגוף, הגדלת גמישותם ומתיחות יעזור להתמודד עם התסמונת.

 

תוך כמה זמן זה יעבור? מאחר ואין דרך ל"הפסיק" את תהליך הצמיחה של העצמות, וכדי כך מתיחת השרירים במקום חיבורם, מחקרים הראו שפרק הזמן שלוקח להתגבר על התסמונת הוא בין חצי שנה לשנתיים. פיזיותרפיה וחיזוק השרירים יקלו את העומס מהעצמות ויספקו הקלה בכאב.

הפחתה של הפעילות הגופנית או שינוייה (שחייה ואופניים במקום ריצה וקפיצות) יעזרו רבות.

 

מתי ניתן לחזור לפעילות גופנית? ברגע שהכאב חולף או נסבל, כאשר שרירי הרגליים חוזקו משמעותית, סיביהם הוארכו והוגמשו, וזיז חיבור הגיד אינו מגורה על בסיס קבוע וקטן בגודלו היחסי.

 

כיצד ניתן למנוע את תסמונת אוסגוד שלוטר? מאחר וקשה לנבא את תחילת תהליך הצמיחה בקרב מתבגרים, קשה להצביע בדיוק על הגורמים אשר ימנעו את היווצרותה. אולם, הקפדה על פעילות גופנית מתונה ולא חריגה, ביצוע חימום ומתיחות להגמשת השרירים והארכתם יכולים להקל ולמנוע את המחלה.