סקירת הסיבות לכאבים ופציעות בקרב עובדים משרדיים,
ומתן פתרונות מיידים להקלה ומניעה
1. רקע כללי
2. יציבה – רקע אנטומי ופונקציונאלי
3. פציעות אופייניות – סקירת פגיעות וליקוים אפשריים
4. תרגול ומתיחות
1. כללי
מחקרים רבים מראים שקרוב ל-70% מכלל האוכלוסייה יחוו כאבי גב וכאבי גב תחתון בשלב מסוים של חייהם. נתונים אלו אינם מפתיעים אם נתחשב בעומס הרב ובנפח העבודה האימתני אשר מופעלים על גופנו, ובפרט על רקמות הגב, בשגרת היום-יום.
מערכות הגוף הן כה רבות ומגוונות, אך מפאת קוצר זמן (וגם חוסר עניין לציבור) ניגע כאן רק במערכת השרירים והשלד - על שלל תפקידיהם, רקמותיהם, אופן פעילותם המשולב, ותרומתם להנעת ויציבת גופנו.
אנטומיה – ממש בכלליות ובפשטות..
ראשית ישנו השלד. זהו המסד, הקונסטרוקציה והבסיס להכל.
השלד מורכב מ 230 עצמות. חלקן ארוכות, בעלות טווח תנועה רב ויכולת נשיאת משקל – בעוד אחרות קטנות, קצת "שמנות", עם טווח תנועה מאוד מוגבל.
מקום מפגש של עצם עם עצם יוצר מפרק כאשר גם כאן ישנם מפרקים בעלי טוות תנועה רב מאוד (כמו הירך והכתף) ומפרקים שהם בסה"כ הפרדה של קרום בין עצם אחת לרעותה (כמו בעצמות כף הרגל metatarsals).
העצמות אשר מרכיבות מפרקים בעלי יכולת תנועה (אולם לא רק) מחוברות ביניהן במערכת של מיתרים ורצועות שתפקידם לעגן , להגן, ולאפשר תנועה במפרק אך רק עד גבול היכולת האלסטית של הרצועות.
חיכוך של עצם בעצם עלול להיות הרסני עבור הגוף! מדובר על שחיקה מתמדת ו"גילוח" רב של העצמות. מעבר לזה זה גם כואב..לכן כל מפרק או מקום מפגש של עצמות מכיל כמות כזו או אחרת של נוזלי סיכוך, כריות ומחיצות סחוס (מיניסקוסים, לדוגמא) ושקיות ג'ל (בורסה).
על גבי מערכת השלד "נתפרים" השרירים בהתאם לתפקידם וגודלם. מערכת השרירים היא הרבה יותר מורכבת ומסועפת ממערכת השלד. ישנן כל כך הרבה קבוצות שריר, כאשר לכל אחת מהן תפקיד שונה, מאפיינים שונים בתחום סיבולת השריר, יכולת הכוח שלו, מהירות הכיווץ והשחרור והרשימה עוד כל כך ארוכה..
באופן כללי נחלק את השרירים לשתי קבוצות: שרירים מניעים ושרירים מייצבים כאשר כל פעולה וכל תזוזה מתאפשרות בזכות שילוב של שתי הקבוצות האלו. השרירים מחוברים לעצמות הגוף בעזרת גידים, שהם למעשה אוסף של סיבי קלוגן בתוך מעטפת והם בעלי תכונות הדומות לשריר: יש ביכולתם להתכווץ, להתארך, להתעבות ולגדול.
2. יציבה
בספרו "האינסטינקט האנושי" מסכים פרופ' רוברט וינסטון (Winston) עם האקסיומה לפיה בעקבות צמצום מקורות המזון על הקרקע נאלץ האדם הקדמון להתרומם על שתי רגליו האחוריות ולהזדקף – על מנת להשיג יתרון במציאת מזון על פני שאר שוכני הסוואנה האפריקאית. תהליך זה – שקרוב לודאי לקח מספר שנות דור – נראה היום טבעי ונורמאלי, אך מתחת לפני השטח הדברים הרבה יותר סבוכים..
כדי ליצור חיוך עגול בפנים, יש צורך בעבודה הרמונית ומתוזמנת היטב של לא פחות מ 32 שרירים שונים! כל שריר מקבל "פקודה" להתכווץ, ליצור תנועה ולהשתחרר בהתאם לתפקידו ומקומו בשרשרת התגובה...וזה רק חיוך! כעת בואו נחשוב על קימה מישיבה לעמידה או אפילו על ריצת ספרינט...
ישנן מספר רקמות וקבוצות שרירים ייעודיות אשר כל תפקידן לתמוך את גופנו בשעת פעילות ולמנוע מבעדו "ליפול לפנים" בשל השפעת כוחות הכבידה (גרביטציה). מאחר והשאיפה הטבעית של הגוף היא לנטות לכיוון הכוחות המושכים אותו, קרי כלפי מטה וקדימה, מתבקשת כאן פעולה אשר תסתור את שאיפת הגוף ליפול, ומטבע הדברים יהיו אלו הרקמות אשר מצויות בחלק האחורי של הגוף, בגב העליון והתחתון, בעורף, בחגורת האגן ובירכיים האחוריות. כמובן שגם לשרירי הבטן העמוקים יש תפקיד מכריע בשמירה על הייצוב הבסיסי והטבעי (Core)
יציבת הגוף מתחילה עם המפגש עם הקרקע, כלומר מרבית הנטל כאן יופנה לעבר מערכת כף רגל-קרסול. זוהי הנקודה החשובה ביותר בייצוב הגוף, וניתן להמשילה לנסיעה במכונית מרוץ מסוג פרארי – בעלת מנוע טורבו ויכולות מדהימות, אולם אם יורכבו עליה צמיגים לא מתאימים, לא נפיק חצי ממה שהיא מסוגלת...
ליקויים קלים כחמורים שמקשים על תפקוד הולם ונכון של הקרסול וכף הרגל, עלולים לגרום לפעולת שרשרת אשר תשפיע על רקמות אחרות. פלטפוס, קשת גבוהה מדי/נמוכה מדי, קריסה פנימית של הקרסול, רגלי O, רגלי X, אפילו נעלי עקב ועוד דוגמאות, כולם משפיעים במידה זו או אחרת על גיאומטרית הגוף והביומכניקה שלו (אופן ודרך ביצוע פעולות)
מרבית השרירים ברגל חוצים שני מפרקים כמו במקרה של שרירי ההמסטרינג בירך האחורית, שמתחילים בעצמות האגן ומסתיימים בעצמות השוק, כך שהם חוצים ומפעילים גם את מפרק הירך וגם את הברך. לכן, סיבוב פנימה יתר על המידה של הקרסול וכף הרגל, יכול להשפיע במישרין על מידת היציבות של הגוף, ולהשפיע בעקיפין על התנהלות שרירי ומפרקי הירך, שרירי הישבן וגם על שרירי הגב התחתון.
מדוע?
מאוד פשוט. מפני שהרבה מהרקמות האחראיות על ייצוב גופנו קשורות אחת בשנייה.
אם ניקח לדוגמא את קבוצת השרירים שזוקפת את הגב – היא מתחילה בבסיס הגולגולת, יורדת לאורך עמוד השדרה משני צדדיו, ומסתיימת עמוק בתוך עצמות האגן ועצם הזנב. בצורה כזו הגוף מבטיח לעצמו שהגב יישאר זקוף ויציב.
כדי "לנעול" ולעגן את שרירי זוקפי הגב, הגוף פורס מעליהם את שרירי הישבן האימתניים והגדולים, אשר הם מצידם בכלל עובדים יחד עם שרירי ההמסטרינג ומקבעים אף אותם למקום החיבור עם עצמות האגן.
בנוסף לזאת, בחלקו העליון של הגב מצוי שריר הטרפז שמכסה את מרבית השטח של הגב העליון. תפקידיו הם רבים אך אנו נציין שבעזרת שתי השלוחות היוצאות ממנו ומתחברות לבסיס האחורי של הראש – מתקבל ייצוב רב למניעת נפילת הראש לכיוון הסנטר
בסופו של דבר, מבסיס הגולגולת ועד מורד העקב – קבוצות השרירים עובדות במשותף כדי לזקוף את גופנו ולהעניק לנו מידה רבה של יציבה וייצוב.
כמו שנאמר - כל רקמות הגוף מחוברות זו לזו, לא?!
|
