גפיים הן איברי התנועה של הגוף. בין אם המדובר בגפיים עליונות (ידיים) או בגפיים (תחתונות), ברור מדוע שבר בהן פוגע בצורה 
משמעותית ביכולת התפקוד העצמאי של האדם. הקושי הוא שבעיות בגפיים הן בהחלט נפוצות, שעה שהן עלולות להיגרם עקב טראומה גופנית, תאונת דרכים או עבודה, תנועה לא נכונה של האדם וכן הלאה. תהליך השיקום לאחר שברים בגפיים חייב להיעשות במלוא הרצינות ותשומת הלב, כאשר פיזיותרפיה היא אחד הכלים העיקריים המשמשים לצורך זה.
מהן מטרות השיקום הפיזיותרפי לאחר שברים בגפיים?
כדי להבין כיצד השיקום הפיזיותרפי יכול להיכנס לתמונה במקרה של שברים בגפיים, חשוב קודם כל להבין מהי ההשפעה של שברים כאלו על האדם. השברים כרוכים כאמור בפגיעה כמעט וודאית באופן בו האדם יכול להניע את גופו, ומכאן בעצמאות שלו. אנשים רבים שתפקדו בצורה מושלמת לפני הפגיעה מוצאים עצמם חסרי יכולת לבצע פעולות "פשוטות" עקב הפגיעה.
כתוצאה מכך, אפשר לראות שתוכניות שיקום פיזיותרפי רבות לאחר שברים בגפיים מבוססות על השבת יכולת התנועה לאדם. המטרות המרכזיות של שיקום שכזה יכולות להיות הגדלת טווחי התנועה של האדם, הגברת הכוח והסיבולת של הגפיים (או איברים הקשורים להם), שיפור הגמישות של האדם ועוד. לאחר שברים נדרשת לעתים תקופת שיקום ארוכה, אבל באמצעות תרגילים הנעשים בצורה נכונה, בתיווכו של פיזיותרפיסט מוסמך, אפשר לקצר באופן דרסטי אשר הדרך הדרושה עד לפתרון הבעיה.
מזור לכאבים
שברים בגפיים כרוכים לא רק בהגבלת האדם, אלא גם בתסמינים לא נעימים – ולעתים חמורים – הנובעים מהם. הדוגמה המובהקת והמובנת מאליה היא כאבים. הכאבים נובעים מהשבר אבל גם עלולים להופיע לאחר ניתוח שפותר את הבעיה (לפחות למשך תקופה מוגדרת). כאבים אלו עלולים אף הם להקשות על האדם, כך שברורה השאיפה שלו לעשות את כל המאמצים על מנת להעלים אותם.
שיקום פיזיותרפי עשוי להיכנס לתמונה בנקודה הזו בדיוק. חלק מהתרגילים המבוצעים על ידי הפיזיותרפיסט מאפשרים להקל בצורה ישירה או עקיפה על הכאבים, וזאת באמצעות חיזוק הגפיים והאיברים הקשורים אליהן, העלאת קצב זרימת הדם וחילוף החומרים בגוף ועוד. פיזיותרפיה לא בהכרח תעלים לבדה את הכאבים לחלוטין, אבל היא כן יכולה לשפר את המצב ולהפחית את ההתבססות על פתרונות אחרים להעלמת כאבים שעלולים להזיק לגוף בטווח הקצר והרחוק כאחד: תרופות לדוגמה.
לא רק בקליניקה, גם אחרי שנפרדים מקבלים דגשים לניהול אורח החיים
הפיזיותרפיסט יוצא מנקודת הנחה שלכל טיפול יש את הימים שאחריו, בהם האדם המבצע את הטיפול נמצא לבדו. הרצון הברור של הפיזיותרפיסט הוא שתהליכי הריפוי והשיקום של הגוף לא יופסקו מחוץ לשיעורים (מה שכמובן היה הופך את השיקום לממושך ולרוב אף בלתי אפשרי). היעד הזה עשוי להיות מושג באמצעות כמה דגשים. ראשית, יהיו אלו תרגילים שהפיזיותרפיסט מנחה את המטופל לבצע בבית. מתן תרגילים פשוטים באופן יחסי לביצוע, תוך הקפדה על הנחיה נכונה, יכולים לעשות את העבודה בצורה משביעת רצון.
בנוסף לכך עשוי הפיזיותרפיסט להעניק לאדם דגשים חשובים הנוגעים לשגרת ולאורח החיים שלו, מה שעשוי להקל עליו בעתיד וגם למנוע הישנות של הבעיה. אם השבר בגפיים נבע מתנועה לא נכונה או נגרם בצורה עקיפה מעומס יתר, ברור שהאדם צריך להפיק מכך לקחים לגבי העתיד – הפיזיותרפיסט עשוי בהחלט לסייע בכך. ההנחיה היא לא רק לגבי האופן בו מבוצעות פעולות ספורטיביות אלא גם פעולות בסיסיות יותר, דוגמת הליכה, עמידה, ישיבה וכן הלאה. אם מוחלט להתאים לאדם אביזרים אורתופדיים ואביזרי עזר, ייתכן שהפיזיותרפיסט יעניק לו דגשים חשובים לגבי השימוש הנכון בהם.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
שיקום לאחר פגיעה בעמוד השדרה: כך פיזיותרפיה מזרזת את שיקום עמוד השדרה
שיקום לאחר פריצת דיסק – סדרת טיפולי פיזיותרפיה שמסייעים לשיקום הגב
